התשוקה עומדת בחדר הילדים.

הוא אולי עוד ילד
היא כבר אישה

הוא מבוגר ממנה, והיא נהנית ונרתעת מהפער הזה.
המתח נושם בחדר.
האורלוגין לכאורה מכתיב את הקצב,
אך לשעון הלב פעימות אחרות. דחוסות יותר,
עצורות.

ובחדר הילדים שנינו מחייכים
הוא מתבונן בי,
העיניים שלו בוהקות לעתים,
כאילו עלה לו איזה סרט כחול לראש.
גם לי לפעמים עולה.
גם לו.

זה ידוע שזה אסור,
אבל לא מדברים על זה.
שנינו מתאהבים פעם בדקה
הזמן ביניהם נעצר ויחד איתו גם הפערים.
כבר חודשים שאני בטוחה שהוא מתאהב כל פעם בי.
שנים אני לבד.

כל כך שקט ומלא חדירה.
הרגליים שלו כל כך נותנות.
אני רוצה לתת חזרה
לא מדברים על זה.

שנינו מתחילים לנשום בכיוון הדלת,
והמתח מחייך.