הלילה שוב נרדמתי מאוחר ממש
מחר יהיה ארוך, זה יום חדש.
רציתי לזכור את פניך לפני שיהיה מאוחר,
ידעתי שלא בטוח שאראה אותם שוב מחר.
גופי הערום יצטמרר כולו
כי ידעתי שזה הסוף והוא לא,
עצמתי עיניים חזק להנציח כל חלק בפרט
שיש לי במה להיזכר כשאלך מחר לישון לבד.
רציתי לצעוק, להעיר אנשים
הם עדיין לא יודעים, אז הם כנראה ישנים.
רציתי לבכות בדמעות שחנקו את גרוני
רק שתדע עד כמה איתך זה היה רציני!

כשנפגשנו כל העולם הפך לעיניים שמולי
והעיניים שלך היו אני.
מיליארדי אנשים הצטמצמו לשנינו
הרגשנו שהיקום קיים רק בשבילינו...

אל תתעורר עכשיו בבקשה
תן לי להיפרד ממך בלחישה,
תן לי לטעום שוב פעם את שפתיך,
תן להעביר את ידי על פניך!
בעוד כמה דקות ימשיך מסע של חיי,
בעוד כמה שעות תשלח חיוך שכבר לא יגיע אליי.

שבורה מלחשוב אך תתעורר והכל יתגלה
ולבך בשנאה כלפיי יתמלא.
מותק תנסה להבין ש"אנחנו" כבר לא קיימים!
יש אותך ואותי, ובינינו המון דברים אחרים!
כנראה שהגיע הזמן לכבות את האור
וכשתשנא אותי תמיד תזכור...

כשנפגשנו כל העולם הפך לעיניים שמולי
והעיניים שלך היו אני.
מיליארדי אנשים הצטמצמו לשנינו
הרגשנו שהעולם נוצר רק בשבילינו

הלילה שוב נרדמתי מאוחר ממש
מחר יהיה ארוך, זה יום חדש.
ניסיתי להיזכר בפניך, אך היה כבר מאוחר
כי גיליתי שהיום הוא בעצם מחר...
המשכתי את המסע של חיי
וחיוך ששלחת לא הגיע אליי...
ובשניות של משבר הכי רציני
עלתה התמונה שוב בדמיוני...

כשנפגשנו כל העולם הפך לעיניים שמולי
והעיניים שלך היו אני.
מיליארדי אנשים הצטמצמו לשנינו...