שוב באה לי המוזה מלהיזכר בניצוץ
ששבה אותי תוך שניות ספורות
ולא עמדתי בפניך

כפוחדת ליפול אוחזת בידך
ולא מרפה לדקה או שנייה
רוצה שתאחז בי בעזרת אהבתך
ולנצח ויותר אהיה בחברתך

וכמו מעין אינסטינקט אני נושקת לשפתיך
רואה שנית את הניצוץ בעיניך
ולא יכולה שלא להזיל דמעה
להיזכר בדבר... שפעם היה

ועכשיו בלי שום מטרה מסתובבת
ורק את אותו ניצוץ מחפשת
אותו אחד שפעם היה
אותו אחד שמשתקף בדמעה

ועכשיו איני יכולה להאמין
הכול נראה כמו חלום מדהים
כאילו ישנתי שבוע שלם
וקיבלתי כל דבר עליו אדם חולם.