|
פתאום קמת והלכת.
השארת אותי אילם
רכון על סף תהום
שנפערה אחרייך
מנסה בשארית כוחותיי להישען על אוויר עני בחמצן.
פתאום קמת והלכת.
תלשת את האופק
ונעלמת מאחורי מחר.
דל הנצח שהותרת
ולא נותרה סיבה
נכתב במסגרת תחרות כתיבה יומית בפורום "חדרים" |
|
|
אני אוהבת את
עצמי,אבל זה לא
הדדי. יש לנו
קושי להבין אחת
את השניה.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.