הרוח הכתה בפניו הכהות אך מבטו נשאר איתן.
למרות שלא לבש דבר פרט לפיסת בד שחורה הכרוכה על חלציו, לא חש
בקור כי אם בחום הקורן מגופו.

בעומדו כך ללא ניע ראה הכול.
את ההרים העצומים, את מרחבי הפרא למרגלותיהם, ואת כל החי,
הצומח והדומם בתחומם.
באבא שיום התיישב והחל בטקס.

טקס הצ'ילום מתבצע בישיבה.
מרגע שהחל, אין להפסיקו.
הפסקת הטקס פרושה הפסקת הזרימה, ההרמוניה והמשמעות כולה
מתפוגגת לאטה.

תחילת הטקס בהוצאת נרתיק הצי'לום מהתיק ובהנחתו על הארץ.

שיום הניח את נרתיק הצ'ילום למרגלותיו כך שעת יתבונן היישר
קדימה, יוכל להבחין בנרתיק השחור, עדות מוחשית לכך שהטקס החל.
באטיות ובכוונה רבה הוציא מתיקו את כל אשר יזדקק לו.
קופסת סיגריות, גפרורים, פיסת בד, בקבוק מי שתייה ואת יתרת
טולת הצ'ארס.

עת התבונן בשביל, הבחין למרחוק בהולך רגל.
לשמחתו, גם את הצ'ילום הזה לא יעשן הבאבא לבדו.

הצי'לום הנו אקט חברתי ורוחני.
על מנת לעשן את הצ'ילום, יש צורך בכמה הכנות מקדימות אשר מהוות
מעמסה מסוימת לאחד אך מעניקות משמעות ואחווה כאשר מבוצעות על
ידי כמה אנשים.
הצטרפות אל הטקס אפשרית כמעט בכל עת, אך מרגע ההצטרפות אין
חזרה ועל הנוכחים להישאר ישובים יחדיו עד רגע חזרת הצ'ילום
לנרתיק.

בהחזיקו את הטולה באצבעות ידו השמאלית, החל להפריד ממנה חלקים
קטנים ולהניחם על כף ידו.
בעודו מתבונן ביופי העננים ובזרימתם, חש כי הטבע מסכים עמו
ומברך את ההלך הקרב.
"נמסטה, באבא, אפ קה סה היי?"
"טיקה, טיקה. צ'ילום פיו?"
"בולאנט!"
שיום הגיש לנווד סיגריה והאחרון, ללא אומר, החל לחמם אותה.

שאמבו בחן את הסיגריה שבידו, אשר בעקבות חימומה הפכה ליבשה
ופריכה.
כעת העביר את לשונו על קו התפר של הסיגריה ובתנועה מיומנת שפך
את תכולתה אל כף ידו.
לאחר שליפת ענפים טועים וקיסוס קל, סימן לשיום כי הטבק מוכן.
שיום בחן לרגע את כמות הצ'ארס המקוסס בידו וסימן לאורחו להעביר
את התערובת לידיו.
לאחר מכן המשיך במלאכת הקיסוס, עד שחש כי התערובת מוכנה.

יור קססה, יור קארמה.
לא ניתן לומר לאדם את יחס התערובת הרצוי.
המקסס מתבונן בעצמו או בקססה או בעננים ויודע מתי התערובת
מוכנה.
אי ודאות בנקודה זו אינה מתקבלת בקרב הגברים הלוחמים.
זהו סממן לבגרות. אדם היודע את היחס הנכון, את שיווי המשקל
המתבקש, יודע אל נכון את המידות הנכונות בחייו ובחיי אלו
החולקים עמו את מסעו בזמן זה.

בעוד שאמבו קורע פיסת בד מרובעת ומרטיבה, הוציא שיום את
הצ'ילום מנרתיקו והחל להעמיס את הצ'ילום.
שאמבו הניח את הספי הלח על ברכו של שיום והפנה מבטו לאחור.
ואכן, תחושותיו לא הטעוהו וממרחק מה ניתן היה להבחין בנער
הרועה את עזיו ופניו מועדות לכיוונם.
משהחזיר את מבטו לשיום, הבחין בניד ראש קל מצדו.
די היה בתנועה קלה זו על מנת שיבין כי ראה הבאבא את הנער.
שאמבו נפנה לקריעת פיסת בד נוספת שתשמש לניקוי הצ'ילום.

את הצ'ילום, כולל האבן, מנקים בעודם חמים.
ניקוי הצ'ילום לאחר שהתקרר הינו משימה קשה יותר, ומועילה
פחות.
אלו שזמנם בידם מכינים את אביזרי הניקוי עוד בטרם הדלקת
הצ'ילום.
אלו הממהרים ממשיכים למהר גם לאחר עישון הצ'ילום, ולעתים גם אף
לאחר ניקויו.

שיום סיים להעמיס את הצ'ילום.
את הפירורים שדבקו לידו העיף עם הרוח. "לשיווה", מלמל.
בתנועה מיומנת הניח את הספי על בסיס הצ'ילום ובתנועה מכוונת
היטב נפנה לכיוון ההלך הקרב.

גם מרחוק לא ניתן שלא לזהות את תנועות הקיסוס והכנת הצ'ילום.
סוויטאט הבחין כי בעוד רגע קט הצ'ילום מוכן להדלקה, אך לא החיש
צעדיו.
חשיפת כוונות בחיפזון שכזה אינה מכבדת את מבצעיה ואת הנוכחים.
רק לאחר שהבחין כי שיום נפנה אליו וממתין לו, החיש במעט את
פעמיו אל הצ'ילום הממתין.

"אום נמה שיווה"
"ראם ראם", ענה שיום והגיש להלך את הצ'ילום בידו הימנית בעוד
השמאלית תומכת במרפק ימין.

בעוד כל חברי הטקס מודעים לאחדות ולחוסר האגו ביניהם, לא כך עם
המצטרפים לטקס עם הדלקת הצ'ילום או זמן קצר לפניו.
כמחוות רצון טוב וקירוב לבבות, מעניק לעתים המקסס את הצ'ילום
להדלקה לזה אשר לא מכבר בא.

סוויטאט כרע על ברכיו לשמאלו של שיום, וקיבל את הצ'ילום בידו
הימנית בעוד השמאלית מונחת על צ'אקרת לבו.
שאמבו אחז את קופסת הגפרורים בידיו, הוציא שניים, והדליקם.

"בום בום שאמבו"
"בום בולאנט סאב קסאט"
"בום שיווה"
שלושת הגברים השמיעו את ברכות הצ'ילום, עת שאמבו קירב את שני
הגפרורים, הניצבים כך שהאש בוערת ביניהם, אל הצ'ילום.
סוויטאט פמפם קצרות, ואז, עת ראה את להבת הגפרורים מסמלת לו כי
הצ'ילום דולק היטב, החל לפמפם ארוכות יותר.
שאמבו וידא כי הצ'ילום דולק היטב וחזר למקומו, לשמאלו של
סוויטאט, אשר לאחר נשימה עמוקה העביר את הצ'ילום לשיום.
שיום קיבל את הצ'ילום, מלמל ברכה קצרה עת נגע עם הצ'ילום
במצחו, לקח פאף עמוק והעביר לשאמבו אשר צפה בנעשה ומלמל ברכת
תודה לאלים על שזימנו בפניו שני חברים חדשים.

למעט מקרים יוצאי דופן, כאשר הצ'ילום מוכרז כצ'ילום קאלי,
מועבר הצ'ילום ימינה.
אקט זה מסמל יותר מכל את חוסר האגו ואת אחדות המשתתפים.
אין זה משנה מיהו בעל הצ'ילום, אין זה משנה מי יושב משמאלך,
אין זה משנה מהם רגשותיך כלפי היושב מולך - הצ'ילום מועבר
ימינה.
אחדות בין המשתתפים בטקס.

לאחר שלושה סיבובים, נגמר הצ'ילום.
הצי'לום נגמר בידיו של שאמבו, לאחר שלקח פאף אחרון.
חילוף מבט מהיר בינו ובין שיום סימן לשניהם כי האחד סומך על
השני בהפיכת הצ'ילום וכי השני מודע לאחריות ומסוגל למלאה ללא
כל תקלה.

שאמבו אחז היטב את הצ'ילום בידו האחת בעוד השנייה מכה פעמיים
על ראשו.
לאחר מכן הפך את הצ'ילום בעוד אצבעו חוסמת חלקית את הראש, ובכך
מונעת נפילה אפשרית של האבן.
לאחר שהאפר נפל, הפך שוב את הצ'ילום והכה פעם נוספת ושמע כי
האבן חופשייה, ואז הפך את הצ'ילום אל הספי.
את האבן והספי העביר לסוויטאט, ואת פיסת הבד הארוכה, שאותה
הכין מראש, העביר דרך הצ'ילום.
קצה אחד נתן לשיום, והחל מנקה את הצ'ילום בחוזקה בעודו מחזיק
בקצה השני.

לאחר שנוקה הצי'לום, המתין שאמבו עד שסוויטאט החדיר את האבן
הנקייה חזרה לצ'ילום ורק אז מסרו לשיום, אשר החזירו לנרתיקו.

שלושת הגברים שוחחו ביניהם עוד זמן מה ואז נפנו אט אט לדרכו
הוא.

כל אחד מהם היה עתה עשיר יותר, בעל שני חברים חדשים במסעו
בחיים.
מעתה ועד עולם, כאשר ייפגשו, יזכרו כי חלקו יחדיו את טקס
הצי'לום וזכו ליהנות מהפילוסופיה הכרוכה בו.