|
התעוררתי.
והנה אני נסחפת
בים סוער וחושני.
מתערבלת בגלים
ושומעת צלילים מעולם אחר.
והצלילים קוראים לי:
בואי... בואי איתנו...
בניגון מפתה,
כמו שמשון ויובב
המושכים את פינוקיו לדבר עבירה.
שקט מתפשט
ומאבד צלמו,
דמעות מתנחלות לנחל.
אני בולעת את הרוק
ואת עיניי עוצמת חשכה.
שוחה בבטחה על גב הפיתוי.
גם פינוקיו אצל שני השובבים שבוי.
פינוקיו חתיכת קרש מפונק.
סבא ג'פטו עצוב מלא אבק.
כמה תוכל עוד להיות קרבן?
כמה תוכל עוד להיות סרבן -
למקסמי הפיה הטובה?
לתחנוניה של בלה הקטנה?
אולי היו אלה צלילי הלוויתן?
אבל אין לוויתן בכנרת. |
|
|
רבים שואלים
אותי: תגיד,
אבאש'ך ערומקו?
ואני אומר, שוב
ידידי אמנון
ז'קונט מדליף
סודות
לתשקורת?!
אפרוח ורוד,
בניגוד לשמועות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.