היה זה ליל קיץ, שרב בבאר שבע
יצאתי לצפות עם אשתי אלישבע
מופע מחולות, להקת בת-שבע
הגעתי לתור ברבע לפני, אחרי שבע
בנות עמדו בצנעה ומתוך ההמולה, זעקה רמה:

וכה אמר זרתוסטרא אל העם:

"הגיעה עתו של האדם להתוות לעצמו מטרתו,
הגיעה  עתו של האדם לשתול את נטע תקוותו,
עוד קרקעו עשירה די צורכה
ואולם בעתיד דלה תהא ועלובה
ולא יצמח עוד הימנה שום אילן נישא"

ברקע החלה צפירה מבהילה
צחקו אנשים על אדון זורתוסטרא
הייתה זו שעה רבע לעשרים ואחת אפס אחת
חייגה  עד עצרה הצפירה והחובש מן הרכב יצא.

וכה אמרתי לזרתוסטרא:

"זה הנודד לא זר הוא לי: לפני שנים עבר ליד הכיכר,
שמו היה זרתוסטרא, אך שונה הוא האיש,
בימים ההם נשא נשאת אפרך אל ההרים,
התבקש היום לשאת את אשך אל העמקים?
ולא תפחד מפני עונשם של האנשים ?"

תפסו בידיו מלאכים בלבן,
קפץ נתלה על הסוס,
נפל ותפסהו איש בלבוש טליבאן,
לקח את זרתוסטרא למחלקה הסגורה

וכה אמר זרתוסטרא אל רופא האדם:

"ראה, הנה מאורת העכבשוב! הרוצה אתה לראות גם אותו?
הנה פרושה רשתו: גע בה ותרעד.
והנה הוא בא בחפץ לבב,
ברוך הבא העכבשוב!
משולשך וחותמך משחירים לשבת על גבך:
ואני יודע מה יושב שם בנפשך"

אך רגע, לפני שהגענו לסוף ההתחלה, כה אספר לכם את בראשית מר
זרתוסטרא:
"ויאמר אלוהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"

וכה וכה אמר זרתוסטרא
המשיך לבכות את האלוהים, את מותו
וכך נותרתי במופע הבלהה
עת  סברתי כי בצלם ודמותו
יצר מר זרתוסטרא אלוהים משוגע.

עכביש הזאב - לפי אמונה טפלה עקיצתו גורמת למחול טירוף