קורל שטיין / שלם |
רק לא בך על רקע
המעיין הנובע בשלמות שכזאת.
רק מבקשת להיות בסדר,
לא יותר מדי,
לא יותר מאשר להיות בסדר.
ואתה מתבונן בי,
עמוק עמוק,
כאילו קורע את בגדיי במחשבה,
ומוציא מפיך בליל
לא ברור של מילים.
מלמול. ממלמל לעצמך. עליי.
זרועך פתאום משתרבבת אליי,
תופסת אותי,
לא נותנת להשתחרר ממנה.
ושבית אותי.
אני כבר לא כתמול שלשום,
אני שלך, כעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|