הסודות שלי נשמרים בתוך קופסה מעץ, נרשמים על דפים מעיתון
שנת 92' שם הכל התחיל .
כל הזכרונות שלי מוסרטים על מראה אחת כזאת שאפשר לעבור לעולם
אחר
יושבת לך בפינת החדר שוקעת לך בהרים כמו השמש הצהובה
השמיים הם רק הגבול הפיזי בשבילך.
רק נשברת ועפה ברוח כמו נוצה קלה
האכזבות שלך מלוות אותך החוצה, לעולם יפה יותר.
מאושרת מקווה שלא ינופץ החלום שלך
שוקעת לך בהרהורים כמו השמש הצהובה
בשבילך השמיים הם רק גבול פיזי.

התעוררת מהחלום, את שבורה עצובה.
חבל שזה רק היה חלום
אולי מתישהו לא תתעוררי ממנו
עם עזרה של כמה כדורים.
כל מי שציפית ממנו לעזור לך רק עוזב
כל יום עוזב אותך פעם הוא פעם היא
לפעמים הם עוזבים גם בזוגות, תלוי בקצב שהימים עוברים
עוד סיפור עצוב עם סוף טראגי נכנסת לרשימה של סיפורים
להיסטוריה.
גם ככה ישכחו אותך.
מה איכפת אם עכשיו או מחר...
הימים חולפים לך כמו רוח נושבת
כמו שכבר אמרתי הם עוזבים אותך בזוגות יחידות יחידות
עצוב לך את נשברת ומסיימת את זה עם כמות כדורים נדיבה
ככה סוף מאושר שבעצם הכי טראגי.