מאהבה באה
זרה ונוכריה
צעדיה בסמטאות האי
לוו באלפי עיניים
כסכינים

שערה עורבים וליל
עיניה משברי ים ירוק
פניה דבש
שפתיה מתק מלכות
- יפה הייתה

נסעה עמו לילות אהבה
מרקדת גופה עלי חמתו
בוערת וקשה
זועקת אהבה עת
לחופיו ספינתה
נשברה

קווי ירכיה סימנו גבולות תשוקה
דהרתם דהרות אבירים
מעוררי סער
מהלכה חולל רעם קיץ
שחרית גופה המשתקף
מזמין וחם -
רעדה ארץ

אט אט
היו תקוותיה לתיל דוקרני
חומות אכזב
חלומותיה נופצו כאלה הגלים
מכים באי
כמו אומרים לה -
זרה
לכי

חמדת חייה הייתה כיקב חרב
חסר ענבים ליין
כה אהב
לצקת גופה
לרוות עד קצות ריכטר
מעומק נחשולי בשרה

במר נפשה הייתה כחנה
ללא תפילה
בצור חד מסלעי האי
התירה שושני דמה
אוזלים, סוערים מגופה

ברית אהבה כרתה לה
- ומתה.