|
מאהבה באה
זרה ונוכריה
צעדיה בסמטאות האי
לוו באלפי עיניים
כסכינים
שערה עורבים וליל
עיניה משברי ים ירוק
פניה דבש
שפתיה מתק מלכות
- יפה הייתה
נסעה עמו לילות אהבה
מרקדת גופה עלי חמתו
בוערת וקשה
זועקת אהבה עת
לחופיו ספינתה
נשברה
קווי ירכיה סימנו גבולות תשוקה
דהרתם דהרות אבירים
מעוררי סער
מהלכה חולל רעם קיץ
שחרית גופה המשתקף
מזמין וחם -
רעדה ארץ
אט אט
היו תקוותיה לתיל דוקרני
חומות אכזב
חלומותיה נופצו כאלה הגלים
מכים באי
כמו אומרים לה -
זרה
לכי
חמדת חייה הייתה כיקב חרב
חסר ענבים ליין
כה אהב
לצקת גופה
לרוות עד קצות ריכטר
מעומק נחשולי בשרה
במר נפשה הייתה כחנה
ללא תפילה
בצור חד מסלעי האי
התירה שושני דמה
אוזלים, סוערים מגופה
ברית אהבה כרתה לה
- ומתה. |
|
מיכלי מאד
חמודה. חבל שהיא
לא ממש מבינה
עניין. כל
הבחורים
המוצלחים שאני
מכירה לה, היא
דווקא מסתובבת
לי עם כל מיני
ילדים
מחוצ'קנים. עם
משקפיים.
לאף אחד מהם אין
אופציות.
שירה מתוודה
לפני הלן ספיבק
מנהלת סוכנות
הדוגמנות ספיבק,
בשיחה ליד הקולר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.