יואל מצגר / חזרתי |
דרכיי עמוסות כוכבים.
ריחות השלפים
הם סופה של הדרך,
ריחות הים תחילתה.
תהי דלתך פתוחה
לרוחות השמים,
קולות המושק
מן הרפת עולים.
ומן המעשנה
עשן שחור עולה,
מבשר
כי הדרך פנויה.
אתקבל בברכה,
פח יקוש
לא יעצרני,
רעב וצמא
רק ירבו געגועיי,
והנה
השער פתוח,
ממהר אנוכי
אל לבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|