|
נסחפתי בזרם
בטיפשות צעירה
שכה מאפיינת
גולשים בתולים
הים הוא כה עצום
כה מושך
רק מבט חטוף אחד
מסחרר את הדעת
רק שאיפה קלה אחת
עוצרת כל נשימה
נתקלתי בעבר בסכנה שכזו
ולא הפקתי לקחים
הודיתי בטעות. אך...
לקפוץ! בשכרון חושים...
והזרם כה חזק
בסכנה, בפיתוי
אין לדעת מאין יגיע
ומתי
הגלשן כמצוף לא איתן
כמו ההיגיון המזהיר המהדהד
נותן אלפי רמזים
"סכנה! הגלישה מסוכנת"
אך הקצף עוטף אותי
כצעיף נעים ומלטף
אני מתמרנת בין המערבולות
מתגברת על הגלים הגבוהים
עד סכנה
כבר איני יכולה לצאת מהים
ואני שוב אשמה... |
|
|
שוב פעם איזה
זוג אידיוטים
(אחד - השניצל -
הוא קרא לעצמו,
והשני משהו
פופק?) חושבים
שאם הם ישלחו את
אותו הסלוגן
מאתיים פעם אני
אאשר אותו. מה
אני פרייר?
דווקא לא
אישרתי. פרנציפ.
אפילו שחלקם היו
ממש בסדר.
זה שמאשר את
הסלוגנים לא
נכנע לאיומי
מציפים, מתעלם
מחמישים מטר של
דפי פקס טרמיים
משובחים שהלכו
לעולמם על פארש
ומשיב מלחמה
השערה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.