דמויות:
במאי
כתב

מסך:
הכתב נמצא על הבמה. נכנס הבמאי
כתב: אתה הבמאי והיחצ"ן?
במאי: זה אני, מה אני יכול לעשות?
כתב: אני רוצה לומר לך שזה כבוד גדול בשביל כתב שהקריירה שלו
מדשדשת כמוני, לעבוד עם במאי עם כזה שם כמוך.
במאי: אז תזכיר לי מה אנחנו עושים.
כתב: כמו שאתה יודע, אנחנו במלחמת המזרח התיכון, ואנחנו
צריכים לעשות כמה כתבות על כמה שגם פה סובלים בשביל שהעולם
יפסיק להטריד אותנו עם דעת קהל.
במאי: יש לי את זה!
כתב: כן?
במאי: נצלם כמה הילדים הישראלים מאושרים במקלטים!
כתב: איך זה עוזר לנו? אנחנו צריכים לעשות או כתבות על הסבל
שפה או כתבות על ההנאות ששם.
במאי: מי פה הבמאי, אני או אתה?
כתב: אתה.
במאי: יפה. אז תביא לי ילדים ממקלט באילת!
כתב: מה?
במאי: תחשוב איזה יופי זה! ילד משחק במקלט, משתמש בשירותים
הנקיים שיש לו שם, ובשעות שבהן מפציצים פחות הוא יורד לים.
כתב: אם אני הייתי ראש ממשלה אירופאי שרואה דבר כזה הייתי
נותן לגיטימציה לארצות ערב.
במאי: עוד פעם אתה מתערב? מה אכפת לי מחבורה של אנטישמיים
מושחתים?! אכפת לי מהרייטינג!
כתב: צריך להיות אכפת לך מחבורה של אנטישמיים מושחתים כי
בשבילם אתה עושה את הכתבה.
במאי: הם משלמים לי את המשכורת?
כתב: לא. את זה מדינת ישראל עושה.
במאי: תודה לאל שהיא עושה משהו סוף-סוף.
כתב: היא עושה הרבה.
במאי: מה, אתה עושה צחוק? אתה לא רואה חדשות?
כתב: אני מספר על החדשות.
במאי: באיזה תחום?
כתב: פרשיות פוליטיות.
במאי: מעולם לא ראיתי אותך בכתבה כלשהי בנושא, אבל נחזור לזה
אחר-כך. אז אם המושחתים האנטישמיים לא משלמים לי, למה אני עושה
את זה בשבילם?
כתב: כי אתה צריך לשכנע אותם שאנחנו צודקים במלחמה הזאת,
ואנחנו לא נצליח לעשות את זה אם לא נראה שגם אנחנו סובלים.
במאי: יש לי את זה!
כתב: נו?
במאי: תביא לי ארבעה ילדים עם חזות יהודית וארבעה עם חזות
ערבית!
כתב: בשביל מה?
במאי: את הילדים החמודים שלנו נאפר קצת בשביל שיראה כאילו הם
מדממים למוות, עם פרצופים מרוטשים וגולגולת שמבצבצת וכל מיני
זוועות, ואת הערבים נראה כאילו הם יורדים לים של ערב הסעודית.
כתב: אנחנו אמורים להביא חדשות, לא להמציא אותן.
במאי: פלא שאתה לא מתקדם לשום מקום? ברור שאתה ממציא את
החדשות! רק ככה אתה מביא רייטינג? אתה אמרת שאתה כתב לפרשיות
פוליטיות, אה?
כתב: כן.
במאי: על שיטת האפסים שמעת?
כתב: לא.
במאי: אם הסכום שנגנב הוא בעל שלושה אפסים או יותר בסוף שלו,
אתה בטעות מוריד אפס קטן, ואז במהדורה הבאה אתה אומר שטעית
ומדובר בסכום המקורי. אתה תראה איזה רעש זה יוצר. או שמצד שני
אתה יכול להוסיף עוד אפס ולא לדבר על זה.
כתב: מעניין. כלומר או שאני יוצר התקוממות ואז מלבה אותה או
שאני יוצר מראש התקוממות גדולה.
במאי: יפה ילד, יש לך את זה. עכשיו, מה עם הילדים שלי, אה?
כתב: אבל זה קצת מוגזם, לא? אין לנו פה שום אחיזה במציאות.
במאי: לך אין שום אחיזה במציאות! הקהל רוצה אקשן! לא מציאות!
בשביל מציאות יש דוקומנטאריים! גועל נפש של ז'אנר!
כתב: יש לי את זה!
במאי: דבר אליי ילד.
כתב: הרי כבר נהרגו לנו מאה אלף אנשים, נכון?
במאי: כן.
כתב: אז בוא נשתמש בשיטת האפסים! נגיד שנהרגו עשרת אלפים איש
ובכתבה הבאה שנשדר להם נתקן את הטעות.
במאי: מעולה! עכשיו אתה מתחיל לדבר ילד! יש לך עוד?
כתב: בוא נעשה מקלטים מוצפים לגמרי במי ביוב לעומת מקלט נקי
של האיראנים!
במאי: ילד! אתה נולדת להיות כתב! אתה יודע להשתמש בשיטת
האפסים באופן יצירתי למדי ויש לך רעיונות מעולים! אני הולך,
אתה יכול להסתדר עם המשימה הזאת לבד. (פונה לצאת)
כתב: וממה תקבל כסף?
במאי: היי, אם אני יכול לגרום למשהו להיראות כאילו הוא קרה,
אני יכול לגרום לזה שזה יראה כאילו עבדתי. (יוצא)
מסך