אני מסתכלת קדימה ורואה אותך.
מאושר.
יש לנו כבר כמה ילדים והם רצים בחוץ,
-משתובבים-
זו המילה שלהם, לא?
ידעת פעם שכך נהיה? בוגרים וגדולים ושלא נשתנה מבפנים. בכלל.
מוזר לי כבר לומר את הגיל, אני צריכה לחישוב ולחשב ואז יוצאות
לי המילים כמעט כאילו הייתי אשמה במשהו ואני לא.
ואז שוב אני רואה אותם, שמחים וגם אני מתמלאת אושר וחושבת
עליך, עלי ועל מה יצרנו שנינו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.