הנה אני חולם על בית.
ובחלום יש לי אישה ואולי שני ילדים
אבל אני מפחד מאוד.

הנה אני חולם עוגן.
ובחלום יש לי קרקע כלכלית לצמיחה
ובית ושני ילדים ואישה
ואני מפחד נורא.

כדור לכאב,
ואצבעות משחקות בקלידים לבנים ושחורים.
ובחלון הצר אני פוגש
פני מלאכים,
ומברך ומחייך
מחלץ כתפיים.

בעיניים מסומאות
יכולתי לזהות את הפחד,
זהו לא המסלול שלי,
כמה בקלות יכולתי לאבוד
בין החליפות הכהות
והפנים המגולחות-מעומלנות מאוד

כמה יכולתי לשחק ולנצח
ולהמשיך במתח,
ולא לדעת מהו זה
חסר לי.


ובחלום הזה אני מסרב להתכופף
ויש לי חלום שאני רץ בעקבותיו
ואז אחד אחר
ובחלום אישה שאני אוהב מנשקת לי
והילדים רצים לחבק אותי,

ובחלום אני בוכה דמעה של אושר,
ובמרפסת אני חושב על חיפה ועל הים
ועל איך שזה מתחבר עם אופנועים ועסקים
וחלומות מתוקים בלילות הרכים
לבד בין העצים בפאתי רמת-גן.


5.9.2007