אחרי הזנב של עצמי
אני רודפת
ונרדפת
ברוחות רפאים על הקיר
נלחמת
ודון ז'ואן אחרי הסיבוב
אורב כזאב לטרף
מתנשף מעליי
בלי הרף
אני נעצרת
רגע לפני המיטה
ומצטערת
על הדרך העקומה
ומה שהפסדתי
כששכבתי כמו גוויה
תחתיו
בחדר אפור
בלי אור
כדי לא לראות
את עצמי
לא אותך
ואין דמעות
אין כאב
אין שמחה
לא אוהבת
לא אהובה
לא נפגעת
יותר
לא ממני
ולא ממך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.