|
כשתלך ממני לך כמו זונה.
תאסוף את מה שהשארתי
ליד המיטה. תרים את המכנסיים שלך
בתנועות עצובות וקצרות. תחטט לי
קצת בארנק, אולי יש שם מזומן.
תביט עליי מבט אחרון של מיאוס.
טרוק את הדלת בצאתך.
כשתלך ממני לך כמו דוגמן.
הקפד על החזרת כל תלתל סורר למקומו.
ישר את החולצה בהעברת יד נוקשה,
בוטחת. לא תבין איך אינני מסתכל בך
עם צאתך.
כשתלך ממני לך כמו שאנסונייר.
תספר סיפורים ארוכים
על אהבות שלא קרו. עלי השלכת
ויתר הדימויים השחוקים המתחבאים
בכל פינה. תספר שאהבת, תספר שלא היה
אפשר.
תספר סיפורים אתך, כשאתה לא כאן. |
|
|
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.
אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.