|
בחמלה אספתיך אל זרועותיי
מדרכים גשומות מדממות
על המדרכות הותרת סימן
של דמעות
ותמרור חיוור סיפר כאבך
הלילה היה ליום והיום ללילה
באהבה אספתיך אל לבי
מדרכים פצועות מדממות
על גופי הותרת סימן ממך
וזיכרונות
והיה היום ללילה... |
|
|
חוץ מהעובדה
שאני תלוי בה
אפילו כדי ללכת
לשירותים, אני
מחזיק אותה
קצר.
אפרוח ורוד
בינקותו, על
אמא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.