כמו הלבה בתחתית הר הגעש
התעצמו געגועים בלבבי
וכאילו חלף לו הנצח
מיום הנסיעה עד שובי

וביום שחזרתי הרגשתי
הר הגעש פתאום התפרץ
אהובה שלי, כה חסרת לי
בלעדייך ליבי מתכווץ

בחניון המוכר שוב נפגשנו
מסביב מכוניות כנהר מתפתל
בין גלי אנשים, בזרם קניות,
היה טעם שפתייך כיין אפל

שוב יצאנו לדרך ההיא
ידינו שלובות בלחיצה אמיצה
שני לבבות העולים על גדות
והדרך חולפת, ובינינו שתיקה

ובחדר כמו נפרצו הסכרים
מערבולת רגשות סחפה
בחיבוק סוער העולם נעצר
בלי מילים, כאילו הכל נאמר

והיית אז שלי ואני רק שלך
ואין איש בעולם מלבדנו
את ליטפת ונישקת, כה אהבתי אותך
וברגע מופלא היינו אחד