|
פרצת בי סכר
שנדמה כמעוז לי
ועתה נחלים של אש
מבעבעים באפיקים
חנוקים -
אין מנוס.
חפון אותי בשתי ידיך
כגוש לבה פושט
ולובש צורה.
זורם שלוחות, שלוחות
עד עטפו כל מה שיש
עד היה לא היה.
הוציאני מתוך מה שאני
ומה שאינני.
צרפני לדמות של אשה
אחת ברוחה אחת בנפשה -
לך נכספה גם כלתה.
גחלילית סמויה.
אינה. בוכיה. |
|
|
זה שמאשר,
משפצר, ממחזר
ומחזר אחרי
הסלוגנים - אתה
אשכיסט.
לחמניה צלויה
נזכרת שאמא תמיד
אמרה- "חנופה אף
פעם לא מזיקה,
והיא עדיפה
מטובות מיניות.
פחות מאמץ וכל
זה, את יודעת." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.