לורה לב / ואולי זו רק השעה? |
מניחה ידי בידך..
לוטפת זרועך..
מביטה אל המרום..
כיפת השמיים..
תכול צהוב אדום..
אי שם מציץ לו כוכב..
מביט מחייך במשובה..
קורץ קריצה חצופה..
מביטה אל עיניך..
עובר בי רטט לא מובן...
האם קר ..
או חם..
צמרמורת חולפת בגבי..
רוצה להניח כך סתם את ראשי..
עייפה..
רצוצה..
אולי מהחג הממשמש ובא..
אולי סתם כי זו השעה..
ואולי בגללך..
מחשבות חולפות ובאות..
מביטה שוב אל כיפת השמיים...
רואה עוד כוכב מנצנץ בשמיים
מחייך במשובה..
ואולי זו הדמעה ..
שיורדת לה לאיטה..
בגללי ..
ואולי בגללך..
ואולי זו רק השעה..
לוטפת ידך בידי..
אוחזת אותך צמוד אל חזי..
ולוחשת יקירי
השאר עוד קצת לצידי..
עייפה ..
חלשה..
מעט רצוצה..
אתה יודע החג הממשמש ובא..
ואולי זו השעה..
שרוצה להיות כל כך קרובה..
שרוצה להרגיש את חום אהבתך
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|