יואל מצגר / שלי |
לטפתני,
לתוך לבי כאש חדרה.
אהבתני,
חיבקתני,
את חושיי הכהים סחררה.
התגעגעתי,
אהבתי,
לבי הוא שלה עד כלותי.
שירי לה כתבתי,
לבי לה מסרתי,
האהיה עמה עד בלותי.
אם לא אדע להעריץ זה הקסם,
המצוי לו מחוץ לדלתי.
לעד אאבד חמדתי,
ומה אעשה אז בעצם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|