|
את הרוח המשננת סלעי עתק
הגלים הנושאים געגוע לחולות
הלבה הרותחת החולצת פקק
הרוח הנושב חיים וקולות
את הרוח פורעת שיער דחלילים
מול איכרים כורעים בשדות
בצורת מוחקת חיוך מנירים
הרוח המשיב מוסר מכליות
אני ורוחי הלובשת ופושטת מחצלות
וימיי ללא כחל ווזלין
הניחי ואתן בידייך את רוחי לאנחות
עם צנצנת דבש ומעט פורמלין. |
|
|
קמים בבוקר,
מרימים נעל אחת,
ואז מחפשים חמש
דקות לאן השנייה
זחלה, אני חושב
שהן רבות בלילה,
וכל פעם נעל
אחרת נעלבת
ובורחת.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.