תראה אותך,
עכשיו אתה שם -
בנקודה הזאת של בין לבין.
בדיוק בנקודה שבה הייתי אני, אז
כשלא היה לך מענה עבורי.
כשלא ידעת להצביע על נקודות של אור בשבילי.
אז, כשהחלטת לומר לי שכבר מאוחר,
כשכבר לא יהיה ניתן לתקן את השבור.

ועכשיו אתה שם -
בדיוק איפה שאני הייתי לפני כמה שנים.
מונח לך שם, שרוע ואומלל
ממש חסר אונים
חסר כל ידיעה למה צופן העתיד,
סקרן כל כך
וכל כישלון רק מפיל יותר ויותר.
ומותיר אותך שבור

והיום,
אני כבר חסרת כל רצון להוביל אותך
חסרת כל רצון לעזור לך,
חסרת רצון לשרטט עבורך את הדרך.

מייחלת לך
שמכל כישלון תלמד ותפיק את המיטב,
מאחלת לך שתיפול המון, ושבכל פעם -
לא יהיה שם מי שיושיט לך יד
וזאת לא מסיבות של רוע אלא
מתוך כוונה שתלמד,
מתוך כוונה שתבין
כמה הייתי צריכה אותך אז
כשאתה התעקשת בשרירות מטופשת -
שיש לי מספיק כוח כדי להתמיד.

אבל אין צורך שתדאג לי, באמת.
אני נפלתי כל כך הרבה,
עד כדי כך
שהיום אני כבר כל כך איתנה.
אני מניחה שמגיעה לך תודה
בדרך כלשהי עקיפה.