ישות נצחית / מופתים |
בחלון הקומונה של אחותי
לוחשות לי את מקסם האהבה
בגבישים לוהטים של תשוקה.
רוחות הקיץ החמות
נושבות בהכרת האנשים
את משך הערפל בעצים
כיתדות מאחז לספינות רפאים.
אור הכוכבים חודר את אריג האוהל
מבעד לריח העשן ושערות העזים
נגינת חלילי מתכת זהובה
משכיבה לישון את נפש הילד שבי.
אחר כך תבוא שכחה גדולה
וגופי יהפוך למכונת מלחמה
משומנת בבשר הילדים המתים
כרהב דגלי הלאום ביום העצמאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|