איש מת על גבי דפי עיתון
שדבוקים למדרכה
הופכים לחלק ממנה
כשכולנו צועדים
רצים

ילד עם פנים רכות
וקול מצפצף
מחזיק סיגריה הפוכה בפה
ומבקש ממני אש
איש זקן בקושי מתכופף
להדליק לו

את הפנים שלך
אני כבר כמעט לא זוכרת
רק יודעת שאתה יפה
ושאתה לא פה

חמישה צעירים דחוסים
במכונית של אחד ההורים
צופרים וצועקים לי משהו
מה הם מצפים שאעשה

אני הולכת ברגל
בג'ינס צמוד
תחת השמש של אוגוסט
ואני כמעט לא נושמת
נחנקת מבכי
רואה את העולם
מבעד למשקפי השמש השחורים
וכך גם העולם רואה אותי

אישה אלגנטית בתחנת אוטובוס
עונדת שרשרת פנינים
מחכה למישהו
לפיליפיני

פגישה שלנו בלי מילים
אפילו שעוד לא דיברנו על הכול

זה סוף העולם
ולא רואים את הסוף

אין מאה אחוז
טוב זה לא טוב
רע זה לא רע

אין טפל

אין עיקר