יהודה ב. יעקב / גאות ושפל |
ויש רגעים שזה להיפך והטלטול הולך וחוזר.
את עולה, קחי אותי איתך,
אני נופל, נוזל, נשפך.
מטפטף מקצות הסלעים את דמעות צרותי,
נעלם ונשפך.
אני גאות, שוטפת הורסת,
לוקח כל דבר שנקרה בדרכי.
את השפל, מדוכדכת, נמעכת.
הירח מלא הגאות בשיאה,
ושנינו מחפשים את השפל.
אני עולה, אני בשיא, שולח מים לכל עבר.
את שוטפת, את למעלה, את מאחה את השבר,
אבל שנינו זורמים, מטפטפים, נאספים.
הכדור ממשיך להסתובב,
בסוף תמיד יגיע השפל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|