[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תמר חסון-דלל
/
אימא וכץ

נועה
                                 
מגרד לי ברגל. תמיד התחושות המרגיזות האלה שמגיעות בלילה. לא
שביום הכל טוב ומוצלח, אבל באפילה הזאת, מול השיח המטפס על
הקיר ליד החלון שלי, התחושה מבודדת ומציקה. אני משפשפת את
אצבעות הרגל במזרן, מנסה למצות את הגירוד הזה, אבל זה לא עוזר:
הוא מגרד עוד ועוד. כבר מתחיל לכאוב לי מרוב גירוד.
אולי אפשר לנצל את הזמן לקרוא משהו מהמחזות שאני חייבת לבית
ספר. אולי לעבוד על קטע. יכול להיות שיש לגירוד המציק הזה
תכלית מסוימת.
טוב לי לעבוד בלילה. כל השקט הזה מסביבי, גם אם הוא מופרע
לעיתים בקולות השכן הטרדן.
הלילה הוא בשבילי ממלכה של מרחבי חשיבה. אין לי כמעט שותפים
בו. לא נמצאת בין כל האנשים האלה שמנסים תמיד להגיע לאיזה מקום
במהירות האפשרית, ודוחפים או פשוט הולכים קרוב מדי וגורמים
להרגיש שאני נעה בתוך צפיפות , נחנקת.
הלילה הוא רגע פרטי, רגע שמוסט מהמציאות. שרגעי מופרעות קטנים
מתארחים בו. תמיד אהבתי אותו, עוד בתור ילדה הייתי מתחמקת
מהמיטה לראות מה ההורים עושים, לא נרדמת עד מאוחר. כשהייתי
בתיכון, הייתי מנצלת את החופשים כדי לא לישון לילות שלמים,
קוראת בדיבוק ספרים שלא מצליחה להתנתק מהם, כותבת לעצמי או
מכתבים לאנשים, שומעת מוסיקה.
בא לי לאכול משהו. אני שונאת שזה קורה לי כל-כך מאוחר, ובכל
זאת אולי אין לי ברירה, אלא להיענות לצורך להשביע את עצמי. אבל
אין לי כוח לצאת מהמיטה. נעלי הבית שלי מתחבאות כרגיל, והרצפה
קרה. אני צריכה לקנות לי שטיחון קטן. ננסה בכל זאת? זה באמת
קר. אבל שווה לי ללכת כמה צעדים למטבח לזלול משהו ולחזור מרוצה
למיטה, אם יהיה משהו זמין לאכילה בכלל. הרי אני לא אתחיל לבשל
באמצע הלילה. טוב, משהו אני בטח אמצא. האורות הקטנים מביאים
אותי למטבח, עכשיו רק נותר לחפש. כרוב ישן נושן, צנצנת מיונז,
ומה עוד יש פה ? אוי, קצת פירה מאימא. זה אכיל? אני מרחרחת
ונראה לי שכן. חורשת במזלג התקיף את שדה המחית, לא טורחת אפילו
למצוא מקום לשבת. הפירה אמנם קצת יבש, אבל טעים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני זריז כמקק
הבורח מנעל
אני מהיר כמו
פלישתי הזובח
לבעל
אני נע בקלילות
כמו יבחוש
הביצות
כיתוש זמזומים,
כדבור עקיצות
כסכין בכרסכם כך
אחתוך האויר-
עכשיו בחנויות:
האיש הכי מהיר!


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/9/07 22:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמר חסון-דלל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה