מיתר של כאב
פורט על גיטרה
כך פרטו גם עליי
ומשם אני באה
ממקום די ישן
שניסיתי לקבור
זהו רגש לבן
שנכתב בשחור
את,
אמרת שאת כאן
ובעצם את לא
את הבטחת שאת כאן
אבל את לא פה
ולי זה נדמה
אם זה קצת משנה
העברנו די זמן ביחד
יש דברים שאני לא
שוכחת
כמו איך זה הרגיש
או כמו איך זה היה
הפרטים החדים
בתמונה דהויה
בה פרצוף מחייך
ביום שמש קייצי
והגשם שוטף
את שלו על שלי
כי,
אמרת שאת כאן
ובעצם את לא
את הבטחת שאת כאן
אבל את לא פה
ולי זה נדמה
אם זה קצת משנה
העברנו די זמן ביחד
אעזוב כשילך לי
הפחד
ואז בחלוף
אולי אז סוף סוף
נוכל לנסות
לבוא ולחשוף
את אותה הצביטה
שחזרה להכאיב
באותה השתיקה
שצרחה בי תמיד
את אמרת שתהיי
ובעצם את לא
את הבטחת שתהיי
את עדיין לא פה
ולי זה נדמה
אם זה קצת משנה
לא עברנו די זמן ביחד
יש דברים שאני לא
שוכחת
לפעמים בלילות
לפני שנרדמת
מחשבות בי עולות
כשיורד כאן השקט
מציפה התחושה
נושנה ועיקשת
לחזור ולכתוב לך
שירים במחברת
אמרת שאת כאן
ובעצם את לא
את הבטחת שאת כאן
אבל את לא פה
ולי זה נדמה
אם זה קצת משנה
(נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה)
(נה נה נה נה נה נה נה נה נה נה) |