[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







טל קינן
/
קולות הלילה

תמיד בוכה היא אל תוך הלילה,
תמיד קולות של מלחמה.
תמיד תרצה לפגוע
במי שמעז להיות לידה.
תמיד היא חרישית מתגנבת,
אל תוך הצללים
ואני תמיד אחריה עוקבת,
מתחבאת בתוך השיחים השחורים.
תמיד שרה היא, את אותו שיר עצוב,
פניה צבועים באפור ושחור.
תמיד עם אותה שמלת קיץ לבנה
ונעל עם פרח בצבע סגול.
לפעמים מסתכלת, על העקבות שמאחוריה
בודקת שאיש לא רואה.
אין היא יודעת שאני מאחוריה,
כואבת ובוכה יותר ויותר.
אינני יודעת את סיפורה,
אינני יודעת את הסיבה לשיגעון,
אינני יודעת אם לבכות או לצרוח
האם להתנגד למשיכה
או לתת לה להוביל בדרכים לא סלולות.
אך בינתיים הולכת אחרי קולות הלילה,
עד שלא יהיו יותר עקבות,
עד שלא תרצה אותי לידה
לא תרצה לתת לי את היכולת לראות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבל מי אופה
לעוגיפלצת כל כך
הרבה עוגיות?


הפודלית בסומסום


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/9/07 23:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
טל קינן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה