דיתי רבנר / פטוניה |
קמילה, מנביטים זיכרון
ספוג טיפות מים מלחלחות
שורשים עמקים בערגה.
התמסרות לרוח באה,
הולכה, אינה מתעכבת
מרפה כשנחוץ
מחבקת כשרוצה.
שתילי הפטוניה
תולים בי מבט יפי צנוע
ראוי בהחלט
וללא, ללא, כל ציפייה.
ורדים, לבנים, אדמים -
אחיזה זמנית בפריחה
מותירים טעם עוד
יודעת אני לא יותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|