את המוזה המניעה אותי ומקור גאוותי,
אחראית לנשימה הראשונה שנשבה באפי.
מעצבת כל תכונותיי וקורותיי,
מקור האנרגיה בחיי.
האור הקורן שבקצה המנהרה,
ממציאת הפינוקים והנתינה.
המנגינה הנשמעת מכל פינה,
החיוכים והאהבה שבתוכי.
היועצת וממונה על יחסי הציבור,
מורת הדרך והנפש התאומה.
לעודד תמיד מוכנה והכתף תמיד זמינה,
מנסיון חיים עשיר דואגת את מסריה להעביר.
הינך אדם של שמחה,
אושר והרבה אהבה.
מפזזת ומחייכת לכל עבר,
שולחת מאהבתך לכל בריאה.
ידך מושיטה ללטף חתול
ולאחות כל לב שבור.
חולקת עם כל אדם מחום ליבך ואדיבותך
ושני לבבות בודדים מנסה לשדך.
פותחת עינייך ומסביבך מתבוננת,
רק את הטוב שבקיומנו לחיקך מקבלת.