אורלי בובליל / וידוי |
מלאת כתמים היא נפשי
ומה גדול הוא עווני
מבקשת היא שלווה ונחמה
מחפשת היא את מושיעה.
מה מכאיב הוא מצפוני
מוסיף הוא על גודל יגוני.
איכה אפנה ומה אעשה,
כאשר כוחי כה רפה.
ומנגד עומד הוא יצרי
איתן וחזק כשור ומרי
שוחק הוא מול עצבוני
ומוסיף הכות את נשמתי.
לב חדש אדרוש מבוראי
אשר יקל על כאבי
אולי בזאת יכופר עווני
ותתענג שוב נשמתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|