לֹא חָשַׁבְתִּי שׁכַךְ זֶה יִהְיֶה.
אֶל שָׁקַע צַוָּארְךָ וְרַכּוּת שֶׁעָרַךְ
אֶתְגַּעְגֵּעַ.

אֶל הָרֶחֶם הַחַם שֶׁל חִבּוּקֵךְ,
אֶתְמַסֵּר בְּכָל גּוּפִי.

אַךְ רֵיחוֹ עָלַיִךְ לְלֹא הרף
וְלֹא נוֹתַר בּך נִיצוֹץ עֲבוּרִי.

בַּיָּמִים אֲנִי מִתְהַלֵּךְ סַהֲרוּרִי
וּבַלַּיְלָה מַבִּיט בִּשְׁנָתֵךְ החצויה.

הַאִם אחיזתו בְּךָ תִּינַק אֶת לשׁדֵּךְ
וְתוֹתִיר אוֹתִי עֵירֹם?

הַאִם מעיינך הַשּׁוֹפֵעַ אַל גּוּפִים אֲחֵרִים יִזְרֹם?
לֹא אֵדַע.