שחר מרקוביץ / מועקה |
רק רוצה לעזור אך היא לא מגיבה
מניח ידי על כתפה ברכות
מלטף שערה לאט, בעדינות
מניח ראשה על כתפי ואומר
עצמי את עינייך עד שהכל ייגמר
מרגיש את גופה בשקט רועד
לא יכול לתאר עם מה מוחה מתמודד
אם רק הייתה אומרת את מה שבלב
היה קצת נרגע כל מה שכואב
אז בינתיים גופה שנמצא בחיקי
ולוחש לאוזנה אני פה אהובתי
וביחד שותקים, ובקצב נושמים
וחושב אלוהים, מה קרה לנו פה
באמצע החיים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|