[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דני צוקר
/
מיינה דפרסיה

נראה היה שהכול החל בבת אחת באותו בוקר ארור, אם כי ניתן היה
להבחין בסימנים לתופעה שבועות, חודשים ואולי שנים קודם לכן.
אוכלוסיית הציפורים של מרכז ישראל השתנתה ללא הכר. כבר איננו
זוכרים איך הייתה לפני שנה, שלא לדבר על עשר שנים. המיינות
והדררות הובאו ארצה זוגות בודדים כציפורי כלוב. אלא שיפי נפש,
מפלגת הירוקים וצער בעלי חיים עשו יד אחת לשחררן לחופשי. מהר
מאוד דחקו הציפורים האגרסיביות את האוכלוסייה המקומית וכיום
בין חדרה לגדרה אין ציפורים אחרות. או כן, העורבים והעורבנים
מסתדרים טוב עם הציפורים החדשות, אבל גם ביניהן יש מאבקי כוח,
על שליטה וטריטוריה.
זו הייתה יכולה להיות תופעה שמצערת את חובבי הציפורים, ואולי
כמה אנשים עצבניים, שלא סובלים את ברבורי המיינות ואת צריחות
הדררות, אבל לא עוד.
תחילה, למדו המיינות לחקות קולות של ציפורים אחרות, ואז כמה
מהן חיקו גם קולות אנושיים. הדררות, שהם בעצם תוכים ירוקים,
הפגינו את כישרונם וגם אצלם החלו כמה פרטים לדבר. איש לא התפלא
על כך, כי הרי המיינה המצויה בארץ מכונה בשם מיינה מדברת,
ותוכים דיברו מאז ומעולם. גם עורבים וקאקים ידועים כדברנים,
ועורבני אינו אלא עורב צבעוני. כאשר למדו העורבים והעורבנים
לדבר, שמחו הצפרים על התופעה המיוחדת. ברור היה שתוך זמן קצר
יתחילו לבוא לארץ תיירים חובבי ציפורים וסתם סקרנים. הציפורים
המדברות היוו אבן שואבת, וכולם היו שמחים...
ככל שעלה מספר הציפורים המדברות כך התרבו ה'מורים' מביניהם, עד
שבוקר אחד מילאה את האוויר פטפטת ציפורית-אנושית, רעשנית, בלתי
נסבלת. אפילו המתונים, השקטים והסבלניים ביותר החלו מדברים
במושגים של הדברה.
הירוקים, צער בעלי חיים, ותנו לחיות לחיות (likhiot) התנגדו
כמובן. הם הציעו פתרונות של הפחדה, בקולות טבעיים של טורפים,
אבל הדבר לא עבד, הציפורים אינטליגנטיות מדי.
"ראש הממשלה עשה עסקת ברטר עם מיליארדר ידוע." הכריזו העיתונים
וידעו לצטט מילה במילה מה נאמר בהסכם: "אני אדאג שתיבחר, ואתה
תדאג להפריט את מע"ץ ולדאוג שאנחנו נזכה במכרז." ראש הממשלה
הכחיש, המיליארדר חייך מתחת לשפם. מי הדליף לכל הרוחות, שאלו
כולם. ומיד שאלו את השאלה עיתוני האינטרנט. ראש הממשלה היה
מחוסל מבחינה ציבורית, האומנם?
כל מה שדובר בוועדת חוץ וביטחון הועבר מיד לאינטרנט, איש לא
עזב את הישיבה עדיין, וכבר ידעו בחוץ מה נאמר שם. כך, מילה
במילה. חדרי הישיבות נבדקו ונאטמו, לא היה מכשירי האזנה, לפחות
כאלה המוכרים על ידי המומחים. כולם נבדקו בפוליגרף. אין מדליף
וההדלפה לא פוסקת אפילו לרגע.
הרב עובדיה יוסף בדרשתו השבועית אמר, רק לאוזני חסידיו באולם
ו... לעוד מיליון צופים שלא לאוזניהם התכוון הרב, גדול-הדור,
ספר תורה מהלך, וכיוצא בזה: "כל המתרועע בחברתה של תרנגולת?"
(כאן יש לעשות פאוזה ארוכה, כדי שלא תצא מהקשרה) "סופו להטיל
ביצים," סיים הרב את אמרת השפר, ו כ ו ל ם צחקו, חוץ מיוסי
שריד, והארץ רעשה וגעשה. "עוף השמים יוליך את הקול", אמר וצדק.
וכולם נעלבו כי הבינו שמתכוון הוא למדליפים. ומיד תקפו את מר"ן
בקללות ונאצות, ואמרו שדוברי מפלגתו הם עוף השמיים, והוא בעצמו
תרנגולת, ושתי עיזות, ושתי ערמות חמור ליד חציר, או להפך; חמור
אתון וערמת רבנים... או... מה זה היה? לא חשוב, ואלי ישי מיד
יצא לתקשורת להגנת הרב: "דבריו הוצאו מהקשרם, ונאמרו בישיבה
סגורה של מטה, אבל הדהדו בישיבה ארוכה של מעלה. והרב התכוון,"
התפתל אלי ישי, "שאחשוורוש ימח"ש להדם וגומר... והתרנגולת לא
תרנגולת אלא תרנגול, והביצה לא נולדה בשבת, והכתבה צולמה ביום
חול שחל בראש-חודש."
ואז כ ו ל ם  נאנחו לרווחה, "אה? ככה זה? לזה התכוון כבוד
הרב?" "מה שאומר הרב," הסביר אלי ישי, "אלה אינם דברים בטלים.
עוף השמים... וגומר. חייבים ועדת חקירה ממלכתית, גם בעניין
ההדלפות וגם בעניין השמצת מר"ן הגאון שליט"א," סיכם.
האוויר מלא היה בבליל של מילים בעברית, קללות ברוסית, וכמה
בערבית, אבל איש לא יכול היה לפענח מעבר למילה פה, מילה שם -
ויותר מילה שם.
"אם ההדלפות מעוף השמיים שיחקרו את העופות באזהרה," הסביר טומי
לפיד בתוכניתו השבועית, כשהוא מגחך מעבר למיקרופון.
בלחץ האופוזיציה, וחלק מאנשי הגועליציה, אימצו ח"כים את
הפוזיציה של הליצן התורן, ואז התנגד ראש הממשלה לוועדת חקירה
ממלכתית, וקבע שבשעת חירום זו, שעוף השמיים מוליך את הקול,
חייבים להתלכד סביב ועדת חקירה שהוא ימנה, ובראש הוועדה יעמוד
השופט בדימוס ציפור בן ברדק. כי רק מי שקלקל יכול וצריך לתקן.
זהו הצדק הטבעי, ואי אפשר להתווכח עם הצדק הטבעי, כמו שאי אפשר
להתווכח עם מר"ן, שולחן ערוך, הרמב"ם והרמב"ן וחז"ל, והיד
החזקה, והרב קוק, וחבקוק, וכל שאר גדולי הדור, אבל חוץ מהם,
ועוד כמה גדולים שלא הזכרנו, למשל ישעיהו, לא ליבוביץ, הנביא.
הביקורת לא עזרה. רה"מ מינה את ציפור בן ברדק ליושב ראש בפועל
של ועדת החקירה ושישקו לו כולם, והם נשקו.
ישבו חכמי ועדת ציפור בן ברדק על המדוכה, ישבו ודחו את המדוכה,
ושוב ישבו ושוב דחו את המדוכה כי לזה היא נוצרה. ואז הדליף
מישהו את תוכן הדיונים, למרות שכל הטלפונים, הפלאפונים,
והאיתוריות, והאם-פי אמו הוחרמו להם. ובדקו את השיניים שלהם
שלא הכניסו מכשיר הקלטה לחור בשן. סגרו אותם
במעצר-בית-מלון-חמישה-כוכבים עם נערות ליווי של שבעה כוכבים...
והדיונים דלפו. אז החליט ציפור בן ברדק בכעס, שככה אי אפשר וכל
הדיונים יעשו בשתיקה. ישיבת השתיקה הראשונה עברה בשלום, תוכנה
לא הודלף, אבל בשנייה ראה זה פלא, למרות שלא אמרו דבר וחצי
דבר, החצי דבר הודלף לעוף השמיים. וכל הציפורים פצפצו בשתיקה
מוחלטת, או מוטב לומר בחצי שתיקה מוחלטת.
ישבו חכמי התורה, ורבם הגאון בראשם, וגזרו צומות ותעניות
ומעשרות, ושמיטות ויובלות ופאות ושכחות, ותפילות, עד יעבור
זעם, ופסו הציפורים המדברות מן הארץ.
ואז לא תאמינו מה קרה... שום דבר. חכמי התורה ביקשו בשם רב"ם
(לא צ.ל רבם?) סליחה על עניין התרנגולות, ופטפוטי הביצים
והציפורים המשיכו לפטפט, כרגיל. אפילו למעלה מכך, הסתבר
שהעיתונאים שעד היום היו צריכים לעמול קשה כדי לדלות מתוך
המישמש הציפורי מידע על מה שאמרו בדיונים הסודיים - ושם לא
נאמר דבר - היו צריכים להשתמש בשיטת הדילוגים המפורסמת, של כל
מילה שביעית, ואם זה לא יוצא אפשר פלוס-מינוס אחת... או שתיים
או... שלוש, ואפשר לחלק ב... תשע-עשרה ולכפול ב... שבע נקודה
שתיים. וזו לכל הדעות עבודה קשה של פיצוח קודים אלוהיים. במקום
זה הסתבר שאתה יכול לאמץ לך ציפור, נגיד מיינה דפרסיה, להאכיל
אותה, להשקות אותה, להזמין אותה לבית מלון, ושם היא תעוף
בתמימות לפינת החדר, תיעלם בתקרה האקוסטית, תשנן כל מילה
שנאמרת בועדת חוץ וביטחון, ולזה כידוע לא צריך מי יודע איזו
אינטליגנציה, ואז מתעופפת לה אל העיתונאי שלה שופכת את כל תוכן
השיחות: מי אמר למי פוץ, וחמור, ומזדיין, ובועלי נידות, ועוכרי
ישראל... וגומר. אבל מה? עד שיצא העיתון בבוקר, כל הסקופ כבר
לא אקטואלי כי הכול כתוב כבר באתר "דבקה" או "ילקוט הכזבים".
ובינתיים החליטו גדולי התורה שהתרנגולת, זו הראשונה שהטילה
ביצה ביום חול שחל בראש חודש, היא כשרה למאכל. וכל המיינות
והדררות ועורבים העורבנים והקאקים הם כשרים למאכל של תאילנדים.
ופסה הבעיה מן הארץ.
א.וא. כ.י. ר  (אמן ואמן כן יהי רצון)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לא, ברצינות,
כמה חול?




(שבי לא מרפה)


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/9/07 10:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני צוקר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה