[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אדם קדם
/
שתישמע השאלה





שהנתיב ישוב ויאכוף דרך
על ארץ ותעלה השאלה

שקירות הלב יזובו טיח פריך,
על שיח הלב ועץ השדה
שיתחמו מדרכת בפלך רחוב
עזוב  ומודה
שאם האהבות עודה ברחובות
מחפשת את ילדיה
בלב פרוור עזוב פורשת ידיה
לאנחות
יעלו אבני השפה
ויתחמו עוד גדה במדרכות
ושיניים גורסות ינסו לפנות אבנים
לחפש מתחת להריסות
ילדים נעדרים
אני אספור כמה ארצות
כמה חלומות היו בערים הקורסות

מה עלה מהטיט מה
מהלבנים
והחומות הנפולות
מי אסף מהן את יתרת
החולות מי קבר את החלומות

מה היו הכוונות
שנתתי בהן שמות
כיסופים מנפשות
תועות
התשובות תעלינה
שארץ החול תחדל מלשאת בעול
מעגלי וגל מימיי
ישקוט מלהתנפץ שוב ושוב לשונית

ששממית תתחפר בדיונות
ללא רודפים, תיעזב סתמית
אז לנגד יקשרו הטוטפות
יספרו לעיניים העצומות
את תולדות הדתות והאותות

האמונות יבשרו
מי שמע בלי עיניים
מי שתק בלי אוזניים
מי ראה בלי מישוש ידיים
מי נגע רוחף על דרך בלי שכפות הרגליים
יעלו אבק
שם יכלה הקול לעלות
לנגד עור ונשל ומעוף
ושפתיים חתומות

פי ימלא חותם ממכתם
הכל ישתוק השקט ירעש
הארץ תלחש
באחת רוח על המוץ והקש והקוץ
תסער
האדמה תחשוף בצבע
מקצה ועד קצה סוף
תנפה שכבות




בשפת חוף המילים האחרונות
במחזוריות על חלום ושיברו
ינפנף אגודל היד בתנועה טועה
לשוב לכת מחלום ומה שלום ומלחמה
ישאיר רגע יתום חרוט על קיר
יגיד פעם הייתה פה עיר

שם יהיה אפשר לצקצק בלשון
ולכרוך את הרום בתהום
לטמון דף גמרא
על התרמית והתבנית
בשעה שאומרה בתפילה
במסכה ערולה

על פי המדרש והדרש והנדרש
בדיקדוק הדוק ונאמן
כמו לולב מנוער
שנעקר מלב כפות תמר
שאתרוג מהודר
יעיד  על כל התרי"ג
שרפרוף כנפי שרף
יראה בעין

מי שיאמין
יכין טלית מתנפנפת כדגל כחול
מוטבע על בד בלוי

או יטול קורה מהיכן ולאין זה
לא יהיה חשוב

שם כתב סת"ם בבית תפילין
יבשר דרך תמימים.
ויסיט את החול מהעיניים

גם מי שלא יאמין יושר לו
שיר המעלות
לימי חולין

עכשיו יהיה אפשר להשליך מטבעות
כתר מלכות ונזר
ויתר הסמלים על הכללים

ולהגיד עזרי היה מטוב
ועד רע, בכוף ראש
לראות כיצד יום ראשון
ניברא על ארץ הדלות והעוני
שהחומר פרח כתמר
כמו שזקן מת אתמול
בקור בירושלים
הבנויה

שם תישאל השאלה על מה
עולה כף הרגל יחפה
שארץ המדבר תוחמת עוד קו
לאין  

הסנה יגיד מכאן אוכל השיח
ומשם דיבר האדם




בין הלב לבין לוחות הדעת
מלאך אחרון יחתום דבריו
את  סדום איש לא יחפור
עמורה תתכסה בשכבה.

כמאז שלא רואים אותם
מלבד זכר נציב מוצב צופה
מאשת לוט על מליחותה

אני אגיד שהדרך הייתה תהום
מתוהו ובהו והפנים נסובו לאחור

הדברים יהיו כתובים על הקיר
של עיר
שהרשות הייתה בה נתונה
והלב התקשה ללוחות
ולא נשרה משם הברת דיבר
ולו אחת

שנעזבו לעת זיקנתם
שמישהו יזכור גם אותם
ויספור
כיצד הם מתים לאור ונוכח הכפור
שמישהו מביא מתורת הנזירים
נזיד מילים ארוזות בקערות אורז
ומספר שראה אור

שם הקול יהום
יהלום בשנית יתפרץ ויונח
מטוב ועד רע
בתום מנעד הד המיתרים
מתוך ההברות ינשרו הדיברות
על הדתות

עורלת הבריתות
צווחת תום התינוקות
ברקבוביות תאי העור
את  המוליכות המליחות
בים הנמוך בעולם

כיצד המלח עודו נלחם במים
ומעלה עוד גוש בחורב
בוהק ממליחותו מבהיק
למרחוק, וודאי לקרוב

אז נגיד
הייתה גם שם שארית מלכות
שקפאה מזהות מלוחה על רוחה
שעודה נושאת תואר וגוון
ושמות ומיקרא ומי קרא ומי ירא
ומי ראה
עסוקה עוד במלחמות בני חושך בבני-אור
המונחות על במות בתוככי זכרונות
ככתובים גווילים במערות קומרן

על אווילים עכשוויים

ששום איש לא עזב את בית אביו
וחיק אהבתו ולבש בשר כאיש תם
כולם היו חצי אלוהים
ואימם אלה קדמונית
שבמצחה קרן ונגחה

ולא נצחה
את האייל
הסבוך בשיח




מה עוד אגיד:
שרוח מרחפת
שהקוצים עטופים רעלת פעלולי פנים
אופפת בקו האופקים
שהמתים בקלות הבלתי נסבלת ברחובות
ללא שמיכות

שהשחקים נשחקים ומכאן רואים
את רחל ששכחוה הבנים
כורעת בגד לכסות

באבות בזקנים
שעוד זילות שופעת נוזלת
מקוננת במתים
ולא הגדיל להבדיל
את האור מהחושך
לתמיד
מהלבנה ממשוא פנים

שמכאן עוד זוכרים את הגר הולכת
בשתיקתה המאשימה
שכאן זכרתי מה אמר אברהם לכוכבים
שגירש כך את בנו למרחבים

שכלי המלחמה מונחים ריקים
והכיסים נמלאים

יכולתי לספר לך על הדמים
הגלדים השלדים
עדים שתוקים

ריק חמת המים נושבת
עודה בכלים תוהו

שם אגיד היה רקיע וארץ
והיה בוקר וטל נופל
על עוד גופה לקול יונה שאינה משיבה
המיה ולו משב כזית
שעודה שאינה מבדילה
מלבד מלקטת נוצתה
מעורב קורא את החושך מהאור

עוד יקווה השקט
ואד יברא
שיעלה רחש השכחה
על תולדות קדם

אז אגיד שנית
אלה תולדות הימים העזובים
מהצלע ועד אות הקין
אקרא בבראשית
את  מידות החסד והדין
ואטמין
כממטווחי קשת
מילד נטוש ומזקן
שאכן לא ימות במוות פשוט

בשלישית אבין פעמיים
עד תום החושים
ומעל מראית העין

את חמשת החומשים
אלמד ברביעית

בערבית אספור בחברון  פתיתי קור
שהרוח תהיה עומדת בחצי סהר
על צריח מסגד
אלמד בדרך העולה לבית לחם
כיצד המולד נולד

מה שוויתי לנגד עיניי
מה נפלו מבין אצבעותיי
על אם הדרך לחותם

מה ניקח ומה נלמד
על ומכך.










loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לגלילות יש ריח
של גאזים מהפה.


י. פופק בסיומו
של יום חוויתי
בפי גלילות אותו
סיכם במילים,
"היה פיצוץ".


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/1/08 12:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדם קדם

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה