כמה זמן הזמן עוד יצעד
עם האדם  

לקצווי העד
כמה יחזיק מעמד
עד שימעד

מי יזכור
שצעדו מתוקף המרחב
ומד הממד מרחק רב
אחד שנהר
ואחר שכל תפקידו נבחר
להיות כזה שזכר;

שהיה כאן זמן ואדם
בו רתם חטא בכתם
עד שתם זמנו
ולב הזמן אליו
נאטם  

מי יזכיר היכן עמד הקיר
ואיפה האבן התפוררה

מי יכיר
ומי יעיר
ומי יעיד
שכאן נקברה עיר
בציר זמן
שבו האדם היה מיומן
להשחית
ולהכחיד
ולהתמיד
עד שהשמיד
את זמנו ושכח
שהזמן אותו לקח למסע
אקראי
בראי שברירי

שהיו באים והולכים מכאן
לשם
והתאחדו והתוודעו
אדם וזמן

את הריק והחלל
איש לא ירשים

החלל לא יאשים
והריק לא יבחין לא היום
ולא מחר
ולא כאן
מי חפר ומי קבר
את העבר

אינם נגישים
לא לזמנים ולא למזדמנים
ולא לאנשים
לא ישאלו
מי נשען על מי
מי נטש
ומי הפיל
מי העליל
בעליל

מי נתן ומי לקח

הריק
יחיש ויעמיק בעומקיו
החלל ימתח אופק רב
לעוד קו
שחרב

גם לא יזכור
גם לא ישכח
סתם כך
יגיד

אלו תולדות האדם
שבזמן
תם