אני לא אשכח את אותו היום בו נפגשנו לראשונה,
אני לא אשכח איך זה התחיל, איך נשימתי נעצרה.
לא אשכח את קצב פעימות לבי,
ואת כל הלחץ, שעבר בכל גופי.
אני לא אשכח, אני לא אשכח,
את הזיכרון המתוק, איתי לעד אקח.

וזה חרוט לי בלב, וזה לא יגליד,
וזה תמיד יישאר ועל אושרי אף יעיד.
איך היינו יחדיו מול אור הלבנה,
איך צעדנו יחדיו, בשביל האהבה.

וכשמלא פרחים מסביב פורחים,
אני לא אשכח איך היינו מאושרים.
וביום כשלבבותינו התחממו מקרני החמה,
אני לא אשכח איך נשמותינו ידעו לראשונה אהבה.
אני לא אשכח, אני לא אשכח איך,
זה הזיכרון, איתי לעד ילך.

וזה חרוט לי בלב, וזה לא יגליד,
וזה תמיד יישאר ועל אושרי אף יעיד.
איך נצנצו לעברנו שלל של כוכבים,
איך חגו מעלינו בשמחה הציפורים.

וכשזו בעיני זה הבטנו בהתרגשות,
אני לא אשכח איך העולם נדם בפתאומיות.
נשארנו זה מול זו, כמו מתוך מעשה קסמים,
אני לא אשכח את מעגל הפרפרים.
אני לא אשכח, לא הם לא ישכחו,
רגעי הקסם אותי תמיד ילוו.

וזה חרוט לי בלב, וזה לא יגליד,
וזה תמיד יישאר ועל אושרי אף יעיד.
איך עלי הפרחים התעופפו מעלינו,
והרוחות המנשבות, פיזרו אותם סביבנו.

וכמו שהים נושק לאדמה,
כך גם אני, נושקת לך.
וכמו שהירח נמצא תמיד עם הכוכבים,
כך גם אני - שלך לעולמים.