שוני זיל / משחק חיזור |
ואת בכתיב חסר.
אני לוחש ואת צועקת
אבל זה לא עוזר.
רצית אותי,
אבל אחר,
כי את תמיד צודקת.
בסוף אני זה שבוכה
ואת זו שצוחקת.
שאת אוזרת מעט אומץ
את מודיעה שאת אורזת
וכל פעם שאני חורז
את מכריזה שאת חוזרת
"וזאת הפעם האחרונה..."
אבל את לא זוכרת.
זה הסיפור.
משחק חיזור.
משחק מכור.
הכל גמור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|