אופיר לוי / קריצות |
לא יכול לשאת את המחזרים לפתחך
שמזילים ריר למראך
שמפנטזים על כיבושך
ואת
ספק מתעלמת
ספק עושה קולות
לא שמה לב אליו -
הוא משתגע קלות
הוא לא יכול לשאת
את המחשבה שתהיי של אחר
הוא לא יכול לשאת
את יום כיבושך שבטח יזרע הרס -
ויפגע ביופייך
אבל את מתעלמת
נושאת עיניים לאחר
כאילו נהנית
לתמרן ולתמרן
מה יש בך?
למה אומרים שאת יפה?
שאת מגלמת מתנה בהזמנה
הרי
את נראית הרבה פעמים עייפה
לעיתים מוזנחת
בגלל שנים של מריבה
המבנה שלך מעוות
חסר פרופורציות בהגדרה
אבל הוא אוהב אותך
לא מצליח להלחם בקנאה
ואת
ספק מתעלמת
ספק עושה קולות
לא שמה לב אליו
הוא משתגע קלות -
מעינייך המחפשות
הקורצות לכל צד
בסוף יהיה רע
זה ברור מאליו
אז אולי עדיף להתנתק
לחפש אחת חדשה
שתעריך את מה שיש לה בידה
אבל המחשבה נגנזת בעודה באיבה
הוא מטורף עליה
לא יכול לעזבה
והיא בשלה -
ספק מתעלמת
ספק עושה קולות
לא שמה לב אליו
הוא משתגע קלות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|