האצבעות שלך מכורסמות.
נמשים מטפטפים
מכתפיים אל צלעות בולטות
כל מיני דמויות כל מיני דמויות
נאספות מהזיעה על צווארך
במפגן אומנותי מרהיב
בשקע של, נו אתה יודע
חוסר זה גם סוג של תכונה.
חסרה אולי, ממלאת כמו קמח
בבובת "מר גמיש"
איזה המצאות יש כל הזמן
שרק לא ישעמם לילדים
מיליון שקל בבנק ורק אז
ועם כל אם שתהיה מוכנה
כל מי שבורכה בגנים שיפיקו
לך צאצאים יפים
לא מושלמים, יפים.
והבטן שלך מלאה
לא כזאת שלא מבדילים בינה
לבין גב.
בין חוסר ניסיון
בין חוסר הבדלה בפרטים
הקטנים
והעין שלך מוסתרת בין קמטים
והחיוך שלך מכתים את לחייך
הכמעט שזופות
הכמעט משקפות
כלמיני פרצופים עצובים
כמו אותם קעקועים שתשנא עוד שנה
שתשנה עוד שנה
שתפקיר על גבך
לפחות הם שם. |