אתה כל כך חסר לי, שלפעמים את הכאב שבגעגוע אני לא מרגישה,
אתה כל כך חסר לי, שאני כבר לא מבינה,
למה אתה כל כך חסר לי,
ומה יש בך שאני כל כך צריכה.
אתה כל כך רחוק, שזה משגע,
עברו רק שבעה ימים,
ומה יקרה עד שיעברו החודשיים?
אתה עדיין תהיה רחוק ואני עדיין לא אוכל לשנות שום דבר.
המילים מהססות להיכתב על הדף,
מפחדות שיהיו ראיות למה שאני מרגישה,
מנסות להחביא אותי מעצמי,
כי כרגע אני לא רוצה להתמודד איתי.
כל כך חסר לי איך שאיתך הזמן היה עוצר,
איתך שוב יכולתי לנשום,
משהו בך פשוט נתן לי מנוחה,
ואני עדיין לא מבינה מה יש בך שאני כל כך צריכה.
אתה לא מרגיש את מה שאני מרגישה,
אולי הגיע הזמן לעזוב אותך,
עכשיו עם האמת אני משלימה,
ואותו הרגע, אני כבר לא בטוחה שהוא היה שווה את זה.
אתה כל כך חסר לי, שלפעמים את הכאב שבגעגוע אני לא מרגישה,
אתה כל כך חסר לי שאני כבר לא מצליחה,
להבין למה אתה כל כך חסר לי,
ומה יש בך שאני כל כך צריכה.
אני קצת מפחדת ומבולבלת אבל זה יעבור,
ובעוד כמה זמן אתה תחזור,
וגם באותו יום אני לא אצליח להבין מה יש בך,
ולמה אני צריכה אותך. |