כך נאמר במילות הוד והדר -

העיניים העצומות לרווחה נפקחות לראשונה - והלב מסכית ופועם
בהתרגשות.

השמש הפציעה לראשונה באורה הבוהק על שדה טרי ורענן,

ניצוצותיה המרצדים ככוכבים על מי הנחל הצלולים.

הרוח ליטפה את פנינו - רוקדת ומתחמקת בין עצים תמירים
וירוקים.

מהיום הראשון בו הם התלכו יחדיו בגן הפורח -

הדהד קול רחוק - קול האמת - שב ואומר...

כטוהר תמימות וברכה אלוהית - תחיו בבטחה,

החיים ונשימתכם - אהבה,

יתמזגו נשמותיכם - איחודכם יהיה נצחי, ובהתחדשות שמים -

כל שנאמר שוב חוזר לבראשית.