|
שוב את זורקת את כל השמחה
מפנייך
את עוזבת את הבית
אל הבית שבנית לך בידייך
את בוכה לך
מתלבשת בשחור
ואין לך עוד יום
לא לא
אין לך עוד מחר
את עושה זאת שוב
ובוכה לאחר על הכר
האם עצרת אי פעם על הכביש
הראשי
סטית וחזרת אחורה לתקווה
( כנראה שלא כבר מאוחר)
את נוטשת את ילדייך
אל הכאב שיצרת במו ידייך
את צורחת בך
מצטיירת באפור
ואין לך עוד יום
לא לא
אין לך עוד מחר
את עושה זאת שוב
ובוכה לאחר על הכר
כן כן על הכר |
|
|
Yes, but apart
from that, Mrs.
Lincoln, how
was the play?
An amused
writer |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.