|
תחילה העין מבררת היכן ראוי לקשור זנבה של אות לזולתה
ורק משהתעצבו קרונות קרונות בוחנת הלשון את יחסיה עם החיך
והגרון
כאד מן הנהר מתאבכים צלילים לוליין על חבל שם למעלה
עלמה תביט ידה קפוצה חזה עולה יורד הן די לה
"רד" אומרת ההצגה אינה מושכת
מסתובבת שפתה נושכת והולכת
|
|
|
מאז שהפסקתי עם
הגראס, אני מכור
לסגריות!
אז מה עשינו
פה?
במקום בטלנות
ויצירה חופשית!
יש דיכאון, ליחה
וסרטן הריאה!
חזי מ-144,
מתמכר בקלות
לפיציפקס של
הנפש! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.