|
בנהר דמעותיי
הטבעתיך
בקצף גלי אהבתי
כיסיתיך בקברך
בחול רגבי האדמה שמעליך
נותרתי בודדה
בלעדיך
חסומה באין מוצא
בדרך חרבה
ואתה בחברת הנשמות
שליו, רגוע
עושה טובה.
בשלוותך מול שברי
נותרנו מחוברים לעד
מאוזנים ביקום הרחב |
|
|
אם אני מזיין
בלילה, למה אני
צריך כובעון?
הרי אין שמש.
המלגזן הזועם
בשיחות של 4
בבוקר, לאחר
מספר טקילות
שהשתיקה יפה לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.