אני הופכת לבובה
לא מושלמת ולא יפה כמו בסיפורים,
אלא חסרת רגשות.
אני כבר לא שומעת כלום חוץ מהבכי של עצמי בלילות,
לא רואה כלום בעיניים חוץ מהיצור המכוער שעומד מול המראה
וכשאני מסתכלת העיניים מתמלאות דמעות של בושה וכאב.
לא שמה כבר על מה שאומרים לי,
לא לוקחת קשה צעקות,
לא שמה זין, לא שמה זין...
מתעלמת מהמציאות ולא מראה את זה אבל בפנים הכל מבעבע
ועומד לפרוץ החוצה,
זה לא יקרה,
שכבות האבן שעטפתי את עצמי לא יאפשרו זאת.
בובה
אף רגש לא נכנס ולא יוצא,
שום הבעת רגש,
שום חיוך...
ובטח לא שקט נפשי.
בובה, מה כבר אפשר לצפות ממנה? |
