חדל
לשפוך מילים
בניסיון למלא דף חלול

וידוי קטן
לחישה שקטה
הרי אף פעם היא לא מזיקה
אני קרוע
שפוך
משתגע
אלו המילים הנכונות לתאר

החיפוש המתמשך אחר עצמי
בלבל כבר מזמן את מחשבותיי
אשר אותן הייתי מברך בעבר

עתה הן גורמות לכאבי ראש ובחילות
נמאס להרהר ונשבר לי לחשוב
אין ספור פעמים הקודמים לדבר מה

אמנם אני עתיד להישמע ילדותי במקצת
אך אני רוצה להיות חופשי
זה מוזר כי מעולם לא ידעתי מהו חופש יותר מעכשיו

אך לא משנה עובדה זו את הדבר
שדווקא עתה אינני מאושר
הסתובבתי כה רבות כציפור במעופה
טעמתי את המתוק הקיים באהבה

נדמה כי מכל האושר
פצעה ציפור את כנפיה
מבלי לשים לב ברחשים שקטים
כי דממתי זמן מה

כיצד נפש יכולה להמשיך כדרכה
בעוד זו חשה רעבה
אינה מסתפקת בדבר
מתנגשת ונלחמת עם כל החלטה

שוברת אט אט את החומות המגבילות בין טירוף לשפיות
ובין הנורא מכול מסתתר לו רובד נוסף
עצם זה שאני מסיכה
זיוף
מסתיר בי כלימה
מרחיק עצמי בחיוך שרלטני מן החברה
כל חיוך סכומה פצע נוסף

כך מצטברים להם פצעים
עד שאותם אלו מאוסים מיד מרפא
הופכים לצלקת מחרידה
אנא
אני מתחנן אל המילים הנכתבות
השביעו את מה שנפשי רוצה
ספרו לי
חלקו
את הסוד הנורא

למה כל יום מחדש
אני חופר לעצמי קבר דמיוני
חלקת אדמה קטנה
מקום משכב אחרון

שכן בחיי נותרו ימים רבים
מחשבות ורגשות
כדי שאתעסק אין ספור בסוף

מעבר לשפיכת רגשות
הנני מאמין בתומי
שזוהי מעין תפילה
מעין תפילת דרך אישית וקטנה
שבה אמצא לעצמי זריחה חדשה